לסיפור חייו של אלון בן שחר ז״ל באתר יזכור לחץ כאן.

בן נחמה ועמוס. נולד בירושלים ביום ל' בסיוון תשכ"ה (30.6.1965), בן בכור במשפחה בת שלושה ילדים. הוא גדל והתחנך בירושלים. את לימודיו היסודיים החל בבית-הספר ע"ש זלמן ארן, המשיכם בבית-הספר 'ארגנטינה' ובבית-הספר האזורי 'הרי יהודה' וסיים לימודיו בבית-הספר התיכון 'אורט נביאים' במגמה המיכנית. אלון היה פעיל נלהב, חניך ומדריך בתנועת הצופים, ובהמשך חבר בגרעין 'אגוז' של בוגרי תנועת הצופים מירושלים, שפעלו במסגרת שירותם בעבודה קהילתית בעיירה מעלות. במסגרת הגרעין, שכונה 'גרעין לעיירות הפיתוח', חנך אלון שני ילדים תאומים שאביהם נפטר.
 באמצע חודש ספטמבר 1983 גויס אלון לשירות חובה בצה"ל והתנדב לנח"ל. בתום אימוני הטירונות המפרכים הוכשר כלוחם בסיירת הנח"ל. מפקדיו העידו עליו כי היה חייל טוב, כריזמתי, חברותי מאוד, קומוניקטיבי ואינטליגנטי, שידע את עבודתו והיה אהוב מאוד על חבריו וסייע להם בכל עת. אלון היה מראשוני מקימי סיירת הנח"ל ואחד מלוחמיה הבולטים. חבריו סיפרו, כי היה אוהב מושבע של ארץ-ישראל וחסיד נלהב של מסעות, טיולים ובעלי חיים. אלון היה צפר ושעות פנאי רבות הקדיש למעקב אחר ציפורים נודדות. הוא גילה כישורים מוזיקליים והפליא בנגינה במפוחית ובגיטרה. "בחור זהב" – אמרו עליו – "עומד תמיד במרכז החברה".
ביום י"א באדר א' תשמ"ו (20.2.1986) נפל אלון בקרב בלבנון. במהלך חיפושים אחר שני חיילי צה"ל שנעדרו, באזור הכפר סריפה סמוך לנהר הליטני, נפתחה אש תופת מאזור הכפר ואלון נפגע בפגיעה ישירה של אר.פי.ג'י ונהרג במקום. בן עשרים היה בנופלו. אלון הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, אח – ליאור, ואחות – ארבל.
 שר הביטחון דאז, יצחק רבין, כתב למשפחה: "…אלון ז"ל בחר בשירות בנח"ל במסגרת הדרכה בעיירות פיתוח, ואף התנדב לשנת שירות נוספת, תוך יישום אידיאלים של חינוך נוער ושמירה על ביטחון המדינה. הוא הצטיין בגישתו האוהדת ובעזרה שהושיט לחבריו. את מסירותו ואופן ביצוע המשימות והתפקידים שהוטלו עליו ביחידה אנו מעלים על נס. אוהב אדם וטבע היה, אשר השרה מתכונותיו אלו על יתר הסובבים…"